You are currently viewing המדריך לגולש המתחיל – מאיירהופן – חלק2

המדריך לגולש המתחיל – מאיירהופן – חלק2

היי גולשים !

קצת תזכורת על הפוסט הקודם (ואתם גם יכולים לקרוא אותו ממש פה).
הפוסט הקודם דיבר בעיקר על סקי בכלליות, על חשיבות הכושר לפני החופשה (ובכלל 😊 ), על איך מתכננים חופשת סקי, לאן מזמינים ומתי (מזכירה לכם להציץ באתר של פינגווין כדי לקבל הערכת מחיר) ואיזה ציוד צריך.

בחלק הזה אפרט על הטיול ה”מאורגן”, על איך מתכננים לו”ז לכזה טיול, אוכל ליום גלישה (שהתפספס לי קצת בפוסט הקודם), מדריך מול קבוצה וכמובן על האתרים בהם ביקרנו בטיול האחרון.

אז בואו נתחיל.

כשמארגנים חופשת סקי, בדומה להרבה חופשות בחו”ל, יש הרבה גורמים לקחת בחשבון.

מהרגע שיצאנו מפתח הבית שלנו ועד שנעמדנו על פסגת ההר מוכנים לגלישה (יודעים או לא יודעים לגלוש), יש דרך ארוכה.

הגעה לשדה התעופה בארץ, טיסה אל היעד, נסיעה ממקום הנחיתה עד לעיירת הסקי (לרוב לא כל כך קרוב וכרוך בכמה שעות נסיעה), הגעה למלון/דירה, קבלת ציוד, עלייה להר. וזהו 😊

אם אתם לא יודעים לגלוש, עכשיו מגיע החלק של ההדרכה – שיעור פרטי או קבוצה.

אז, בשביל לצלוח את כל אלו בצורה הטובה, מהירה, נעימה וכן, גם זולה – אתם תצטרכו להחליט

האם אתם מארגנים את הכול לבד או שאתם לוקחים חבילה מאורגנת, מסודרת וסגורה הרמטית.

מבחינת עלויות – יכול מאוד להיות שלתכנן הכול לבד *יכול* להיות יותר זול, אבל (!)  זה כרוך בהרבה יותר עבודה, השקעה, ולעיתים הרבה פחות נוח. וכאן נכנס גם עניין של עלות מול תועלת (הזמן שלנו שווה כסף, לא?)

אתן לכם לדוגמא את החופשה האחרונה שלנו –

התחלנו לברר ולנסות לסגור חופשה לבד. התחלנו מהטיסה – מחירי הטיסות, לכאורה מחירים טובים וזולים מאוד, אבל, שדה התעופה בו היינו אמורים לנחות (Memmingen  ) היה משמעותית רחוק יותר ממאיירהופן, מאשר החלופה עם פינגווין.

משהו בטווח שבין 7 שעות נסיעה באוטובוס/רכבת ל3 שעות נסיעה ברכב, ואני פחות שמחתי לקחת רכב במדינה שאני נמצאת בה לראשונה, הכבישים חלקים ואנחנו לא מכירים את הדרכים בה. (אולי בנסיעה הבאה).

לצערנו לא היו טיסות נוחות ובמחיר משתלם שנחתו קרוב למאיירהופן. מה גם, שכשביררתי על מחירי מוניות ממנינגן למאיירהופן המחירים היו מופקעים והגיעו למאות שקלים, והאופציה של  להסתובב עם מזוודה בין אוטובוסים ורכבות, וללכת איתן ברגל עד המלון, היא פחות נוחה.

לעומת זאת, הטיסה בחבילה של פינגווין, נחתה בזלצבורג, ומשם חיכתה לנו הסעה של פחות משלוש שעות והורידה אותנו בפתח המלון שלנו. (שלא לדבר על הסבר שקיבלנו בדרך, כרטיס סים מקומי שכלול בחבילה ועוד)

גם מבחינת המלון, יכלנו לקחת דירה (יותר משתלם בכמות גדולה יותר של אנשים), אבל כבר נוסעים לחופשה, אז נחמד לישון במלון וקצת להתפנק, מה גם שהמלון כלל ארוחת בוקר וערב ומנע מאיתנו את החיפושים אחר ארוחת ערב כל יום (שלא לדבר על חסכוני).

במלון (בשונה מדירה) יש גם ספא – סאונה, ג’קוזי, בריכות – שהם חיוניים ביותר אחרי יום גלישה, וגם חדר כושר עם מסילה – שהם מאסט מבחינתי 😊

וגם למלונות יש רמות, וקרבה לגונדולה – שהיא אחד הדברים הכי חשובים בחופשת סקי.

המלון שלנו היה בסדר, הפסיליטיז בו היו מעולים (הספא וחדר הכושר!)  והקרבה שלו לגונדולה הייתה משהו שפשוט אי אפשר להתחרות בו. דקה הליכה.

ואגב קרבה, הוא גם היה קרוב ביותר לחנות הציוד, שגם אותנו סגרנו דרך החברה, כך שברגע שהגענו לעיירה, עשינו צ’ק אין לחדר והלכנו לקחת את הציוד.

דבר נוסף שחשוב לזכור כאשר סוגרים חופשה עם חברה, היא שיש לנו עם מי לדבר ועם מי להתייעץ, באתר עצמו ובעברית.

החל מסיבוב גלישת הכרות ביום הראשון, סיבוב הכרות בעיירה בערב, ערב מזחלות מאורגן (כיף אמיתי!) וכלה בדבר הכי חשוב מבחינתי – זמינות בווצאפ.

דרכם אפשר גם לסגור הדרכה – קבוצה או מדריך אישי, וכאן ההחלטה היא מאוד אינדיווידואלית ותלוית תקציב. בדיוק כמו ההשוואה בין קבוצת ריצה למאמן ריצה אישי. אימון/הדרכה אישית יעלו יותר אבל יהיו יותר ממוקדים בכם ומותאמים לכם וייתכן שבכמה שעות של הדרכה תקבלו כלים ותשתפרו כמו בכמה ימים עם הקבוצה.

מצד שני, קבוצה זה עם עוד אנשים וזה מצחיק, כיף וחוויתי. אז ההחלטה היא שלכם.

למה זמינות בווצאפ היא חשובה?

לצערי באחד הימים נתקענו בעיירה מרוחקת, ללא שום דרך לחזור למלון (שנמצא במרחק שעה נסיעה ברכב), כשהחושך מתחיל לרדת, קור אימים, אפס תקשורת עם המקומיים וכמעט שעלינו על רכבת לצד השני של אוסטריה. בקיצור – סרט אימים, שבאמת היה שלב שחשבתי שאני הולכת לבלות לילה בחוץ בקור של מינוס אלוהים יודע כמה.

רוני, נציגת פינגווין הייתה איתנו בקשר בווצאפ לאורך כל הזמן וגרמה למפלס החרדה לרדת, מנעה מאיתנו לעלות על הרכבת והציעה עזרה עם מונית. (שבסוף הצלחנו להזמין לבד איכשהו)

אז עכשיו תחליטו אתם מה יותר מתאים לכם, ופשוט תעשו חישוב כלכלי ותראו אם ההפרש שווה לכם את הנוחות – לפעמים זה באמת יותר משתלם לבד. אבל זה אינדיווידואלי.

לא אשקר לכם, ואגיד לכם שהיו לנו כמה חופשות שסגרנו לבד, אבל, זה היה אחרי שכבר גלשנו מספר פעמים, והגענו לאותה עיירה ואותו אתר, אז את רוב הדברים כבר ידענו לבד.

חשוב להבין שלנסוע עם חברה בעסקה מאורגנת לא אומר שלא יהיו לכם שיעורי בית ולא תצטרכו להגיע לחופשה מוכנים – איזה אתרים העיירה שאתם מגיעים אליה מציעה, איזה מסלולים יש שם (כחולים/אדומים/שחורים), האם יש אתרים בקרבת מקום ששווים נסיעה? אם כן, איזה, ואיך מגיעים אליהם, איפה האפרה סקי הכי טוב, מה אוכלים איפה וכו’.

החדשות הטובות הן שכמעט לכל עיירת סקי יש קבוצת פייסבוק עם המון טיפים, מסלולים, אתרים מומלצים ואפילו מסעדות לאכול בהם את השטרודל הכי טוב.

למשל:

מאיירהופן Mayrhofen סקי וסנובורד – https://www.facebook.com/groups/425162348136948

בנסקו סקי / סנובורד bansko – https://www.facebook.com/groups/1144362095642692

חופשות סקי וסנובורד בעולם – https://www.facebook.com/groups/520381661475956

סקי עם ילדים- חופשת סקי הראשונה שלי – https://www.facebook.com/groups/564077397086679

ועוד.

אגב, אם אתם מתכננים חופשת סקי עם ילדים אתם יכולים לקרוא את הפוסט שלי משנה שעברה ממש כאן.

אז, אחרי שהחלטתם איך אתם מארגנים את הנסיעה ואתם מסודרים בפן הזה, הגיע הזמן לתכנן מה עושים כל יום – אז יאללה, לגלישה עצמה!

שנייה לפני שיוצאים ליום גלישה, שיכול להיות בין 3 או 4 שעות אם אתם רוצים לגלוש באיזי או שאתם עם ילדים , ל-7 או אפילו 8 שעות אם אתם באים לתת עבודה על ההר, צריך לזכור שסקי הוא ספורט לכל דבר, וכמשתמע מכך, אתם צריכים להיות מצוידים בדלק עבור הגוף שלכם, AKA  אוכל ושתייה.

אמנם  על ההר יש מסעדות טובות ושוות, כיפיות ועם אוכל טוב, אבל, אם אתם לא מעוניינים להוציא כל צהרים סכום מכובד של כמה עשרות יורו, עדיף שתערכו מראש. מה גם שלפעמים ארוחת צהרים כבדה יכולה לעייף אתכם ולהקשות עליכם בהמשך יום הגלישה.

אז מה עושים ? בדיוק כמו בטיולים בארץ 😊 נערכים מראש!

מכינים כריכים, חטיפי אנרגיה, אגוזים, שקדים, פירות וכל מיני נשנושים בריאים, כדי שיהיה אפשר לנשנש ולהמשך לגלוש. לא לשכוח גם מים ! (אפשר לקחת פרי מהמלון בארוחת הבוקר, או להביא מהבית בארץ חטיפים, לקנות בסופר המקומי לחמניות וכו’)

מאוד כיף וקליל לעצור במסעדות בהר, לשתות שוקו חם, בירה או איזה אפרול שפריץ, או לאכול מרק חם, וגם אפשר לאכול מדי פעם ארוחה טובה, אבל תזכרו שזה גם יקר וגם מעכב את המשך יום הגלישה.

אז איפה אנחנו גלשנו ובאיזה אתרים ביקרנו?

מאיירהופן נמצאת בלב עמק הצילרטל (חבל טירול), המאגד כ-630 ק”מ של מסלולים ומגוון רחב של אתרים אליהם אפשר להגיע ברכבת או באוטובוס, בקלות ובחינם (למי שיש סקי פס) וככה אנחנו חילקנו את ימי הגלישה שלנו:

יום 1+2 – Penken, האתר הראשי והמרכזי במאיירהופן. 170 ק”מ של מסלולי גלישה בכל הרמות. למשוגעי האקסטרים הקיצוניים, יש בו את מסלול החרקירי שהוא התלול ביותר באוסטריה (78%!) .

יום 3 –  Ahron, המעלית אליו נמצאת במרחק של כמה דקות הליכה בודדות מהגונדולה הראשית. אתר כייפי, קליל, מדרונות רחבים וכחולים, המתאימים למתחילים או לימי גלישה ראשונים כדי “להיזכר בחומר”, יש בו מסלול אדום עד העיירה עצמה. ואיגלו בר – בר כייפי עשוי מקרח.

יום 4 – Kaltenbach, נסיעה אליו היא באוטובוס וברכבת (לא ארוך כמו שזה נשמע, אנחנו כאמור ישנו במלון במאיירהופן, ליד הגונדולה לפנקן, לכן הנסיעות מתייחסות בהתאם.)

הוא אתר מקסים של מסלולים ארוכים ורחבים. כחולים ואדומים ונוף מהמם. יש הממליצים על ההמבורגר והבירה במסעדת “קריסטל”, מודה שלא יצא לנו לבקר.

יום 5 – Zilertal Arena , גם אליו מגיעים באוטובוס ורכבת. אתר המתאים לכל רמות הגלישה, מאוד גדול וכולל המון מסלולים ונוף מהמם – ואם תחפשו תראו גם את האגם הקפוא. אתר של מסלולים כיפיים, מדרונות נוחים לגלישה וארוכים. אהבתי בעיקר את מסלול 21 הכחול.

זה האתר שנתקענו בו בלי דרך לחזור. אז שימו לב שאם אתם לא חוזרים בגלישה/גונדולה לנקודת ההתחלה, תסיימו את הגלישה בעיירה שנקראת GERLOS, שאגב בדרכנו במונית עברנו בעיירה הזו והיא נראית כייפית ושוקקת וגם יש משם דרך לחזור למאיירהופן למלון, אז שווה לבדוק.

בקבצים המצורפים תוכלו למצוא מפה מסומנת של מסלול נחמד שאפשר לעשות – הלוך חזור אם מגיעים מוקדם, או לתכנן את הזמן נכון ולהתחיל לחזור לפחות עד גרלוס.

יום 6 (ואחרון)  – Hintertux, נקרא גם “הקרחון” ואליו מגיעים באוטובוס. הוא קרחון ענק עם נוף שונה משאר האתרים (אין עצים למשל), ומגיע בנקודה הכי גבוהה ל3250 מטר. מומלץ מאוד להגיע לשם בימים שמשיים ונעימים, עם ראות טובה, ולהתכונן לסט צילומים קצר 😊 . תדאגו לעקוב אחרי התחזית ולתכנן את ימי הגלישה בהתאם.

בחלק מהאתרים הזה יש לוקרים למעלה, אז אם אתם מתכננים לגלוש באתר מסויים יותר מיום אחד, אפשר להשאיר שם את הציוד, להגיע מראש עם נעליים ולחזור בנוחות ובקלילות בחזרה לעיירה בגונדולה. (אנחנו עשינו כך בפנקן וזה היה מצויין). באופן כללי, תמיד העדפנו לקחת איתנו נעליים להחלפה, כאלו שנכנסות בתיק, וברגע שמסיימים את יום הגלישה להחליף. ללכת עם נעלי הסקי יותר מכמה דקות רצוף זה אפשרי אבל לא הדבר הכי נוח (to say the least ), ואנחנו העדפנו לסחוב אותם ביד.

לפני סיום, חשוב חשוב חשוב – לא לשכוח לעשות ביטוח מקיף +  אקסטרים. חופשת סקי היא חופשה שלרוב תיתקלו לפחות בנוסע אחד מהמטוס שלכם ששבר, פרק, או נפצע בצורה אחרת, איבר מסויים, ולכן, אם אתם לא רוצים להכנס לעלויות טיפול גבוהות, תדאגו לביטוח טוב.

זהו, חושבת שכיסיתי את הרוב, נותר לי רק לאחל לכם שתהנו מלא!

מוזמנים לשאול כל דבר, להעיר, להאיר, לפרגן, בתגובות.

עד הפוסט הבא – נשיקות והמשך חורף לבן ובריא. 

shusteraviv

מאמנת ריצה, כושר ובריאות