You are currently viewing סלובקיה – באתי להנות!

סלובקיה – באתי להנות!

טיול משפחתי פלוס – סלובקיה והונגריה, חלק א.

10.08.19

פתאום קלטתי שהפוסט האחרון שלי הוא מהנסיעה האחרונה המשפחתית לחו”ל, וכמובן שהרבה מים זרמו בנהר מאז, מבטיחה לכתוב יותר!

אבל עכשיו – פוסט סיכום לחופשה שלנו בהונגריה וסלובקיה.

אז אחרי שחזרנו, התאוששנו, חזרנו לשגרה, לקייטנות ולתנאי מזג האוויר הבלתי נסבלים של יולי-אוגוסט בישראל (זו רק אני או שמשנה לשנה זה נהיה גרוע יותר? או שאולי אני מזדקנת? )

הגיע הזמן לשבת ולסכם את החופשה המופלאה שלנו בסלובקיה והונגריה (הייתה גיחה של כמה דקות לפולין כולל סטורי, זה נחשב שהיינו גם בפולין?)

אני אפתח ואגיד שחופש וחופשה הם שני מונחים שונים, וכהורים, כשמשכילים להבין את זה – הכל נראה טוב יותר.

כשנוסעים לחופש, מטעינים מצברים, נחים, מתנתקים, נחים, אוכלים, ישנים ושוב נחים.

חופשה עם ילדים פלוס המשפחה המורחבת היא לא חופש, ולמען האמת היא מאוד רחוקה מכך, אבל (!) זה לא אומר שהיא לא יכולה להיות כייפית, מהנה, שוברת שגרה ומלאת חוויות (טובות וגם פחות ).

כבר לחופשה המשפחתית הקודמת שלנו (סקי בבולגריה, יכולים להציץ בפוסט הקודם אם לא קראתם), הגעתי עם ההבנה הזו, וזה מה שהפך את החופשה למאוד מוצלחת ומהנה.

לא, זה לא חוסך ריבים, בכי של ילד אחד, שניים או שלושה, או אפילו שלי, לא חוסך כעסים, ועצבים, ותסכול מדיי פעם, אבל כשאתה מגיע מוכן לזה – זה שונה לגמרי.

בדיוק כמו שאנחנו מכינים את הילדים שלנו לפני כל דבר – גם אנחנו זקוקים להכנה הזאת.

אני אודה על האמת ואומר שמאוד חששתי מהחופשה הזו.

חופשה עם המשפחה המורחבת, טל, הילדים, ההורים של טל, האחים שלו, עם הילדים שלהם. הרבה אנשים (15!) , ומכאן גם הרבה רצונות, דעות, תוכניות, ומטרות לחופשה.

ואני חששתי. חששתי שלא יהיה לנו כיף, חששתי שנריב, שלא אצליח לשלב את הספורט שלי שהוא כל כך חשוב לי, ולא אצליח לשמור על מסגרת תזונתית (ספויילר – עם האוכל לא הכי הצלחתי לצערי, אבל השתדלתי כמה שיכלתי).

הייתי מאוד בלחץ, והיו פעמים שאמרתי שאני לא רוצה לנסוע.

ואז, אחרי שיחה עם חברות, וחשיבה עצמית, הבנתי שיש לי שתי ברירות –

להנות, או לסבול.

אם אני אסע במוד שלילי, של “לא בא לי על הטיול הזה” ככה הוא גם ייראה.

אבל אם אחליט להנות – רק ארוויח טיול מהנה, וגם הסביבה שלי.

אז בחרתי להנות, וככה יצאנו לדרך. ארוזים בכל הבית (ליטרלי כל! הבית), ומחשבה חיובית!

נכנסנו למיניבוס שלקח אותנו לשדה תעופה וכבר כאן זה התחיל להיות מצחיק.

כל הזמן חושבת לעצמי בראש – תחשבי טוב, יהיה טוב.

ושוב זה המקום להסביר שמחשבה חיובית לא מנעה ריבים, אי הסכמות, וגם עצבים לפעמים, אבל זה נראה אחרת כשאתה מחליט להנות.

החלטתי לסכם את הנסיעה הזו בעשר נקודות (מחולק לשני פוסטים) אבל אם ציפיתם לשמוע על איזה מסלולים עשינו כל יום – זה לא הפוסט, אתם כן מוזמנים לשאול ולהתייעץ במייל אם אתם רוצים 🙂

  1. שעות טיסה – טיסה היא דבר לא נוח (כל עוד אתם לא טסים בביזנס או פירסט כמובן) וטיסה עם ילדים היא דבר עוד יותר לא נוח. מעבר לכמות השעות שהיא לוקחת – כולל זמן הגעה לשדה, זמן בשדה, הטיסה עצמה, ועד ההגעה למלון – זה תהליך מתיש! ולא משנה כמה קצרה או ארוכה הטיסה, ההבנה שמהרגע שיצאנו מפתח הבית שלנו ועד שנגיע להרים את הרגליים על מיטה במלון במדינת היעד, הוא לפחות 7 שעות (וזה בטיסה קצרה ובלי עיכובים), היא קריטית!

בחירת שעת טיסה נוחה היא חשובה ביותר ויכולה לקבוע איך יתחיל הטיול שלכם. אבל (!) בחודשים יולי אוגוסט, כשהמחירים משמעותית גבוהים יותר בשעות “נוחות” יותר, צריך להחליט אם להתפשר על זה או לא.

אני בטוחה שאם היינו נוסעים לבד, רק המשפחה המצומצמת שלנו היינו בוחרים שעות טיסה אחרות כדי שהילדים יהיו ערניים יותר, מתפקדים יותר, עוזרים יותר ומקטרים פחות. ופה חשוב לי להדגיש – אם אתם נוסעים עם ילדים קטנים ואין לכם עזרה איתכם – תבחרו שעות טיסה שהילדים יהיו חיוניים וערניים בנחיתה. אנחנו נחתנו בהונגריה בשעה מאוחרת, ואחרי עיכוב בטיסה הנחיתה הייתה אחרי חצות.

הילדים היו שפוכים, עייפים ומותשים, ולא משנה אם וכמה הם ישנו בטיסה, מבחינתם זה אמצע הלילה. העזרה שהייתה לנו שם מהמשפחה הייתה חיונית ואפילו הכרחית כי אני לא רואה את עצמי או את טל סוחבים 2 מזוודות פלוס ילד וחצי על הידיים כל אחד.

2. השכמה והשכבה – הדבר הכי חשוב שיש לי להגיד פה הוא לזרום !

אי אפשר לצפות מהילדים בנסיעה לחו”ל להיות בשעה 20:00 במיטה. ואי אפשר לצפות שכל יום הם יקומו מוקדם מאוד כי ככה אנחנו תיכננו בלוז. כלומר אפשר, אבל אז נכנסת מערכת הציפיות – אכזבות לפועל, או שהטיול נראה אחרת לגמרי.

אז כן, ככל שעוברים את השעה תשע בערב, הילדים מתחילים להתעייף, וצריך להבין את זה, ולא למשוך בכוח בחוץ כי אנחנו רוצים להספיק להיות, לראות, להנות, אבל אם יצא להיות בחוץ אחרי השעה הזו – צריך פשוט לזרום. להבין שאם ילד רוצה שנקח אותו על הידיים (לפחות הילדים שלנו שכמעט ולא ביקשו להיות על הידיים), הוא כנראה באמת עייף ומותש. אז צריך להכיל ולקבל את זה.

ואם הילדים שלכם קצת יותר קטנים, ויושבים בעגלה מדי פעם, או ישבו עד לא מזמן – הייתי שוקלת לקחת עגלה. (אנחנו לא לקחנו כי הילדים שלנו הלכו והולכים יפה, ובאמת לא ישבו בעגלה המוןןןן זמן)

כנל לגבי השכמה. זה נחמד לקבוע לוז שמתחיל בשבע בבוקר, אבל אם הילדים הלכו לישון אחרי אחת עשרה בלילה (זה גם קורה לפעמים), צריך להבין שהשכמה מוקדמת מדי, תגרור ילדים עייפים ועצבניים, ועדיף לתת להם לישון עוד קצת (אבל היי! זה אומר שאנחנו יכולים לקום להתאמן. חכו לסעיף הבא

3. אימונים – שמירה על שגרה גם בחול.

מי שמכיר אותי יודע שהשגרה שלי מאוד חשובה לי, וכך גם האימונים שלי בכלל, והריצה בפרט. לכן, אחד הדברים הראשונים שנכנסו לי למזוודה בנסיעה הזו, כמו בכל נסיעה (כמובן אחרי שהילדים כבר היו ארוזים) – הוא נעלי ובגדי ספורט, וציוד ספורט – כזה שלא תופס מקום במזוודה, אבל כן יכול לעזור לי לעשות אימון התנגדות ולהעלות דופק אם אין אפשרות לרוץ – חבל קפיצה וגומיות התנגדות. אגב הגומיות – אתם יכולים להשיג אותן כאן, פלוס 10% הנחה עם הקוד Aviv10

מעטות הפעמים שלא הצלחתי להתאמן בנסיעה לחו”ל או לחופשה בארץ, ולכל התוהים והמצקצקים – אני נהנית להתאמן ולרוץ בשגרה, ועוד יותר נהנית מהם בחו”ל. זה מאפשר לי לראות מקומות חדשים ולהנות מהם.

כל עוד מגיעים מוכנים מראש, עם בגדים ונעליים בהתאם למזג האוויר המקומי – אין שום סיבה שלא תוכלו לצאת לריצה או אפילו לעשות אימון קצר בחדר המלון (כן, גם אם שאר המשפחה ישנה) – הכל עניין של החלטה ורצון.

אני יצאתי לריצה פלוס אימון כוח קצר כמעט בכל יום. פרט ליום ראשון שהוא (לרוב) יום המנוחה שלי. קמתי מוקדם – סביב 5 וחצי בבוקר (לא בשעה שונה ממה שאני קמה בארץ), ויצאתי להתאמן. הגעתי בחזרה בדיוק בזמן להתארגן, לארגן את הילדודס ולרדת לארוחת בוקר. היום בהחלט נראה אחרת, גם בטיול בחול, אחרי אימון.

4. אכילה מאוזנת גם בחו”ל – כמה שלפעמים מאתגר לשמור על תזונה בארץ, בחופש הגדול ובכלל, בנסיעה לחו”ל האתגר עוד יותר גדול.

קחו את זה פלוס המון זמן נסיעות באוטו, פלוס אנשים שפחות שומרים ומקפידים על תזונה איתכם בטיול, פלוס ילדים שאוכלים גם ממתקים – והאתגר קשה יותר. תזונה נכונה זה סטייט אוף מיינד. ולפעמים הראש כל כך עמוס ועסוק בדברים אחרים שזה קשה יותר מהרגיל.

כן ניסיתי להכין לי כריכים ולהגיע מצויידת עם תמרים, יוגורט, פירות, וקצת שקדים ואגוזים.

להגיד לכם שזה תמיד עבד? לא.

להגיד לכם שזה לא ביאס אותי? לא. כי זה מתסכל.

להגיד לכם שיש מה לעשות עם זה? רק ללמוד לפעם הבאה ולחזור לשגרה כמה שיותר מהר…

המשך – בפוסט הבא !

shusteraviv

מאמנת ריצה, כושר ובריאות